מנהיגות מעצבת או בשפת העולם הארגוני: מנהיגות מתמירה-
הינה מנהיגות המחוללת תמורה ערכית חיובית בקרב המונהגים.
- מנהיגות מתמירה מתוארת כמנהיגות המובילה את העובדות להנעה מתוך מערכת ערכים ואמונה עמוקה בפוטנציאל האישי ובתוצאות הפעילות.
- מנהיגים מתמירים מפתחים את מלוא הפוטנציאל של מונהגיהם לעבר השגת הרמה הגבוהה ביותר האפשרית של ביצוע. מנהיג מתמיר תואר כמנהיג שמניע את מונהגיו לפעול להשגת מטרות נעלות במקום אינטרסים-עצמיים מיידיים, ומגרה שינויים מסדר גבוה יותר בקרב מונהגיו.
אפיון מנהיג מתמיר
מנהיגים מתמירים מאופיינים בכריזמה מיוחסת והתנהגותית, מניעים את מונהגיהם באמצעות מתן השראה, מגרים אותם אינטלקטואלית ומתייחסים באופן פרטני לכל אחד מהמונהגים.
- מנהיגה כזו היא אדם שיודע להחליט החלטות נכונות, בזמן הנכון כדי שהצוות, אותו היא מנהיגה, יגיע למטרות שלו.
- תפקידה של המנהיגה הוא, לשים לב לתכונות החיוביות של אחרים, ולעזור להם לפתח אותן.
- מנהיג לא צריך לדעת להילחם – אבל הוא צריך לדעת לבחור לוחמים טובים – להעלות אנשים נכונים על הרכבת.
מודלים:
- כדי להגיע למנהיגות מתמירה –יש להיות ב: מודלינג Modeling
הפרסונה-מודלינג
[-הבנת המהות של המנהלת כמנהיגה מתמירה-דוגמה אישית משפיע ומחוללת שינוי לטוב ולמוטב-
דוגמה בתפקוד, במילה, ברוח]
יצירת אפקט רגשי-מחוברות ארגונית engagement management מתוך חיבור לאידיאל תוך ראיית מטרות העובדת] ]
|אמון
[-אפקט ההורות-אהבה פנימית]
[התבוננות-לו היתה זו המנהלת של בתי]
אפשור-
[עידוד פרואקטיביות ויזמות]
[אפקט הצופה מהצד-אפשור האחריות]
בפרקי אבות מופיע רבות הביטוי "הוא היה אומר" בפתיחה למשניות שונות. מדוע נכתב כך ולא "הוא אמר"? ניתן להסבירהדגש אינו על המילה "אומר" אלא על התיבה "היה". כוונת הדברים היא שכשמופיע שם של תנא ש'הוא היה אומר', הדגש הוא שהתנא לא רק 'אמר' אלא היה כזה. ממילא גם אמירתו נשמעה. פירוש דומה לזה ידגיש את המילה "הוא", כלומר עצמיותו הייתה אומרת.,
לא הדיבור עיקר אלא המעשה.
ב. פרודוקטיביות לעומת פרואקטיביות:
-עובד רססיבי-הוא עובד שמקבל הוראות ומתפקד במערכת ללא חשיבה עצמאית כמעט.
-עובד דומיננטי-עובד פרואקטיבי-מכוון עשיה ומוטיבציה, מכוון יזמות, מתכונן.
ג. אפקט ההורות:
|אהבה
התבוננות
אפשור
-התפוקה חוזרת, והמנהלת מרוויחה צוות מלא השראת חותם-מודלינג- שפועל בתרבות ארגונית אחת ושואף לרצות את המנהיגות.
"דאמר רב יוסי בר חוני
בכל אדם מתקנא לא חוץ מבנו ותלמידו" סנהדרין ק"ה ב